הפרדה באויר מומס, ציפה - DAF - Dissolved air flotation

 

ציפה-הפרדה באויר מומס, DAF הוא תהליך טיפול במים המתאים להצללת מים עם מזהמים בצפיפות, משקל סגולי, נמוכים, כגון מים עם תכולת אצות גבוהה, המאיטים את קצב שקיעת המזהמים ופוגמים ביעילות תהליכי ההצללה והשיקוע.

התהליך מתחיל להתרחש באיזור הזרקת האויר, שם נצמדים הפתיתים אל בועות האויר הזעירות, הגורמות להקטנת משקלו הסגולי של הפתית, ומציפתו אל פני שטח גוף המים, להפרדתו וליצירת הצופת, שהיא ריבוי המזהם מחוץ לגוף המים. עם הרחקת הצופת והפרדתה המכנית - ההידראולית מגוף הנוזל, המים נותרים צלולים ומטוהרים ממוצקים, אצות וחלקית גם ממזהמים אורגניים הנמצאים בהם.

אינפילקו דגרמונט מציעה טכנולוגיה מוגנת פטנט, הכוללת מערכת איסוף זיהום, המלוללת תבנית זרימה אנכית של גוף המים, מעצימה את כמות הבועות ואת שטח פניהן, תוך העלאה משמעותית של קצב הציפה.

טיפולים מקדימים במתקני ההתפלה, מטרתם לסלק מזהמים הסותמים את מעברי המים הצרים במערכות ההתפלה. בנוסף, סילוק מזהמים כמו מוצקים מרחפים, אצות וחיידקים מקטינים את סיכויי שקיעת מלחים. שיטות הטיפול המקדים הנפוצות הן: סינון מכני לסילוק חומר גס, הוספת כלור לפירוק החומר האורגני, אוורור המים לסילוק ה – CO2 ולהקטנת סיכויי שקיעת האבנית, והוספת חומצה לשמירת pH אופטימלי המונע שקיעת מלחים.
סינון עדין UF: השיטה החלופית, שהפכה פופולרית בשנים האחרונות, היא סינון עדין באמצעות ממברנות. בפועל, ניתן לסנן את מי הגלם ברמות שונות בהתאם לצורך. מי תהום מליחים הנשאבים בקידוחים אינם דורשים טיפול אינטנסיבי מקדים שהרי הם אינם מכילים ביומסה (אצות וחיידקים); לעומתם, מי ים מזוהמים יותר בשל הביומסה: עכירות הים התיכון, מקור המים למתקני ההתפלה הגדולים, היא עד 5 NTU.

 

השיטות הפיזיקליות מפרידות מזהמים ממים, משפכים וממי ים כהכנה להתפלה; כמו שמנים, שומנים חופשיים, אצות וכו' תוך ניצול הפרשי צפיפויות, הבדלים במתח פנים, הידרופוביות; בשיטות הכימיות מוספים כימיקלים המערערים את יציבות טיפות השמן (שחלקן נמצאות באמולסיה) וגורמים להן להיפרד מהמים. יש לציין כי קיימות בשוק יחידות הפרדה העושות שילוב של שתי שיטות ההפרדה. מלכודות שמנים ושומנים עקרון הפעולה של כל המתקנים הנמצאים תחת הכותרת הנ"ל הוא הפרדה פיזיקלית. מלכודות השמנים והשומנים מסוגלות לסלק מעל ל-80% מהשמנים והשומנים.